כיצד נגביר יצירתיות בקרב קבוצות וירטואליות:

סיכום מתוך מאמר- Collaboration, Culture, and Creativity in the New Workplace:

בין אפריל לנובמבר, 2020, ערכו החוקרים ראיונות עם 50 מנהלים, אודות החוויה שלהם וההתמודדות שלהם במסגרת הובלתם את הארגון שלהם בתקופת מגפת הקורונה. כחלק מהראינות המאמר סוקר את אתגרי העבודה ההיברידית שכיצד ניתן לקדם שיתופי פעולה ויצירתיות בעבודה וירטואלית.

יצירתיות מוגדרת כיצירה של רעיונות חדשים ושימושיים (Amabile, 1983).

חדש= נדיר וייחודי מבחינה סטטיסטית.

שימושי= כאשר חלק מבעלי העניין רואים ערך פרקטי ברעיונות.

הכותבים מציעים מספר רעיונות כיצד לקדם שיתוף רעיונות ויצירתיות במסגרת עבודה היברידית.

1. לאפשר לבטא רעיונות באמצעות "כתיבת-מוח"– כתיבת מוח הינה בת הדודה היותר מתוחכמת של "סיעור מוחות". במסגרת סיעור מוחות, אנשים זורקים רעיונות באופן חופשי ופעמים רבות הם מנסים להימנע מביקורת. בסיעור מוחות אנשים פעמים רבות מצנזרים את עצמם בעקבות חשש מתגובות הקבוצה, דבר המתקשר לקונפורמיות. "כתיבת מוח" פותרת בעיות אלו באמצעות יצירת רעיונות חדשים על ידי חברי קבוצה אינדיבידואליים, במקביל. הקבוצה מקצה זמן לחברי הקבוצה לכתוב רעיונות כל אחד בנפרד. לאחר מכן, הם מתכנסים יחד ודנים בהם. במסגרת ההתכנסות יחדיו, עדיין יכולה להיות צנזורה עצמית וניסיונות להיות "נחמד מדי" לאחרים כאשר הם משתפים ברעיונותיהם. תקשורת במדיה הוירטואלית הינה אידיאלית ל"כתיבת מוח", משום שחברי הקבוצה יכולים באופן אנונימי לתרום מעצמם למסמך משותף מבלי ליצור השפעה קבוצתית משמעותית. כאשר הם נפגשים כדי לדון ברעיונות, המדיה הוירטואלית מסייעת להם לבטא את דעותיהם באופן כנה ואותנטי יותר (עקב רמזי קבלה ואישור קבוצתיים מעטים יותר).
2. עידוד שיתוף רעיונות אנונימי- לפי מחקרים, אנשים מבקרים רעיונות של עמיתים שלהם לעבודה באופן יותר נוקשה מאשר רעיונות של חיצוניים, במיוחד כאלו של מתחרים (Menon et. al., 2006). הם עלולים להרגיש שהם צריכים להפחית מערכם של רעיונות שמעלים עמיתיהם בין השאר משום שהם מפחדים שקידום רעיונות שמעלים חברי הקבוצה יוביל לאיבוד המעמד שלהם בארגון. פתרון אחד לכך הינו להפוך רעיונות לאנונימיים, כך שניתן יהיה להעריך כל אחד באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי. בפגישה פנים מול פנים דבר זה יכול להיות מאוד קשה לביצוע, במיוחד כאשר משתפים רעיונות במקום, באותו הרגע. תקשורת במדיה הוירטואלית מאפשרת לאנשים להציע רעיונות ממרחק רב ובטוח יותר, מבלי לחשוף את שמם, ובכך יכולה להפחית את הטיית ה"אינסיידר-אאוטסיידר".
3. לקדם חשיבה מסדר גבוה– חשיבה מסדר נמוך הינה בעלת רזולוציות גבוהות יותר ומתמקדת יותר בפרטים הקטנים, ואילו חשיבה מסדר גבוה תופסת את התמונה הגדולה יותר. במחקר נמצא כי אנשים מעלים רעיונות יצירתיים יותר כאשר הם נמצאים באינטראקציה עם מישהו הנמצא במרחק פיזי רב מהם, שכן המרחק מפעיל תהליכי חשיבה מסדר גבוה יותר (הסתכלות על התמונה הגדולה וחשיבה מופשטת) (Jia et. al., 2009). תקשורת במדיה הוירטואלי מובילה באופן טבעי לתחושה של מרחק רב יותר. ניתן לחזק זאת על ידי בקשה מכל אחד מהמשתתפים בפגישות וירטואליות לשתף את המיקום בו הוא נמצא.
4. לטפח אינטראקציות מגוונות– נוכחות של אדם חדש בקבוצה עשויה להגביר יצירתיות קבוצתית, אשר כוללת מספר ומגוון רבים יותר של רעיונות (Choi and L. Thompson, 2005). באופן כללי, גיוון משפר תהליך של יצירה. במפגש פנים מול פנים, אנשים יושבים ליד חבריהם ועמיתיהם, ולעתים קרובות עוסקים בשיחות חולין ומתקיימות גם אינטראקציות בלתי-מילוליות. דברים אלו עלולים להגביר קונפורמיות ולצמצם מיקוד ביצירה. במפגש וירטואלי, אדם לא יכול לבחור היכן ישב וקשה יותר להתפתות לשיחות חולין. בנוסף, האפשרות לחלק את הקבוצה לחדרים מאפשרת לחלקם לקבוצות רנדומאליות. אפשרויות אלו מעלות את הסבירות שאנשים בסביבה וירטואלית יתקשרו יותר עם אנשים שאינם מכירים טוב ומידת היצירתיות שלהם תגבר.
5. לשמור רעיונות ישנים– לפני התפרצות הקורונה, פגישות רבות בהן נערך סיעור מוחות לא היו מוקלטות, דבר אשר אפשר למחוק ולטשטש כל זכר לרעיונות שלא יצאו לפועל. דבר זה לא מאפשר למקסם את התפוקה שמניבה הקבוצה, משום שחזרה לרעיונות שהוצעו בעבר, משפרת את ביצועי הקבוצה (Paulus, 2005). זאת משום ששקט הינו הרוצח הגדול ביותר של רעיונות יצירתיים. כאשר נותנים ביטוי לרעיונות (לרבות רעיונות ישנים), הדבר עשוי להוביל לתובנות חדשות. למרבה המזל, חלונות צ'אט, לוחות אלקטרוניים וכלים וירטואליים נוספים המאפשרים שיתוף פעולה, מאפשרים לתעד ולשמור פגישות ורעיונות, ומקלים אחר כך על חיפוש ומציאה של רעיונות ישנים יותר שלא השתמשו בהם, ובכך מאפשרים לדון בהם מחדש ביתר קלות.