האם אי פעם חשתם השטחה רגשית?

תחושות של ריקנות, אפתיה, אדישות מסוימות? חוסר אנרגיה? תחושה שאתם מסתכלים על חייכם דרך שמשה מעורפלת ולא בדיוק מבינים מה קורה שם?

אם כן, אז חוויתם " Languishing", ובעברית תחושת "ריקנות".

נמצא שרגש זה רווח בקרב אנשים רבים, במיוחד לאחר תקופת הקורונה. מבחינה פסיכולוגית, מדובר בהיעדר רווחה נפשית, רגש זה נמצא בטווח בין דיכאון לבין שמחה כך שלאדם הלוקה ברגש זה, אין תסמינים של מחלת נפש, אולם הוא אינו מצוי בבריאות נפשית מלאה ואינו מתפקד באופן אופטימלי. עבור אנשים החשים "ריקנות", היום פשוט "עובר ליד". יש להם מספיק כוח על מנת להתמודד עם משימותיהם, אולם הם לא נהנים ממשימות אלו. הם חסרי  מוטיבציה, מתקשים להתמקד ורמת האנרגיה שלהם פוחתת ולפיכך ישנו סיכוי של פי שלושה שאדם החש ריקנות יצמצם בעבודתו.

את המונח Languishing טבע סוציולוג בשם קורי קיז, אשר שם לב כי ישנם אנשים שאמנם לא לוקים בדיכאון, אך הם גם לא פורחים מבחינה רגשית ונפשית. לפי מחקריו האנשים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר ללקות בדיכאון ובחרדה חמורים, הם אלו שמפגינים תסמינים של ריקנות. יתר על כן, במחקר שנערך בקרב עובדי שירותי בריאות באיטליה שעבדו בזמן מגפת הקורונה, נמצא כי אלו שלקו בריקנות באביב 2020, מעט אחרי פרוץ המגיפה, היו בסיכון גבוה פי שלושה מבני גילם להיות מאובחנים עם הפרעת פוסט-טראומה (Bassi et. al., 2021).

כיצד למעשה רגש זה קשור לתקופת הקורונה?

כאשר חרדה יום-יומית הופכת למתח כרוני, הנפש מתחילה להתפרק, והאדם הופך למותש רגשית. מתח כרוני עשוי להתגבר עוד יותר כאשר אין תקווה שגורמי הלחץ ייעלמו בעתיד הקרוב לעין. בתקופת מגפת הקורונה, אנשים רבים חשו חוסר וודאות, פחד ממחלות ואף חוו אובדן. בנוסף, הבידוד והריחוק מאנשים קרובים ואהובים החמירו את המצב הנפשי בקרב רבים. כל גורמי הלחץ הללו הביאו חלק מהאנשים לחוש תחושת ריקנות.

לאחר מתן החיסונים נגד הקורונה, אנשים אט-אט החלו לחזור לשגרה. עם החזרה לשגרה, בעקבות מתן החיסונים נגד קורונה, אנשים החלו לעבד את שעבר עליהם לאורך התקופה המורכבת של המגפה, חלק מהאנשים חוו תחושת הקלה, שמחה, הוקרת תודה, אולם חלקם- חוו ריקנות.

הסבר אפשרי לכך הינו שלעתים, לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, שהיה מלווה בלחץ וברגשות קשים ומורכבים לאורך תקופה, חלק מהאנשים מתמודדים עמו ועם רגשות אלו על ידי השטחתם, על מנת שלא להרגיש אותם. הדחקת הרגשות השליליים עלולה להוביל לריקנות.

בעולם העבודה והתעסוקה, ריקנות עשויה להתבטא כך:

1. תחושת ניתוק מהעמיתים לעבודה או חוסר חיבור אליהם
2. תחושת עצבנות, בלבול או עצב
3. חוסר יכולת להתרגש מפרויקטים עתידיים
4. קושי להתמקד בדברים או לזכור
5. ציניות לגבי המנהלים, הקולגות או הקריירה שלך
6. נטייה לדחיינות או חוסר מוטיבציה להשלים משימות

ריקנות הינה מעין מעגל קסמים- רגש זה מקשה על יצירת מערכות יחסים חיוביות ושימורן, מה שמוביל לפחות מערכות יחסים שליליות וליותר מערכות יחסים חיוביות. מערכות יחסים שליליות ולא מספקות מובילות ללחץ ולביצועים ירודים בתחומי חיים נוספים, לרבות בתחום המקצועי ובשוק העבודה. כל אלו יחדיו מגבירים ריקנות וחוזר חלילה.

אולם, אל דאגה- לא אבדה תקוותינו. יש דברים שניתן לעשות על מנת לזהות ריקנות, לאבחן אותה ולסייע לעצמינו במידה ואנו לוקים בה או שמא לסייע לסובבינו, במידה וזיהינו מישהו אשר לוקה בה.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

לפי מחקרו של ד"ר מרטין זליגמן (Seligman, 2010), הדרך הטובה ביותר לנוע מריקנות לפריחה נפשית הינה מודל ה-PERMA. מודל זה מורכב מחמישה רכיבים:

1. רגשות חיוביים
2. מגע
3. קשרים
4. משמעות
5. הישגים

ריכזנו עבורכם מספר דרכים מומלצות לצמצום תחושת הריקנות:

תחושת ריקנות הינה תופעה שכיחה, בעיקר בימינו, לאחר תקופת הקורונה. יחד עם זאת, בעזרת הכלים הללו, ניתן לצמצם אותה ולהתחיל לפרוח רגשית. הפריחה הרגשית תתרום לאדם ולסובביו במישורים שונים, לרבות המישור הארגוני- עובד שפורח רגשית יעבוד באופן יעיל יותר, יהיה יותר מחובר לעמיתיו- דבר אשר יגביר את שיתוף הפעולה ביניהם ואת האווירה החברתית בארגון או במחלקה. כמו כן, הוא ייטה להתמקד במשימותיו ולהתרכז בהן ביתר קלות ואף יעבוד בתשוקה רבה יותר. בכך, גם אותו אדם וגם הארגון בו הוא עובד ובכלל, כל סובביו, ירוויחו.

מקורות:

Bassi, M., Negri, L., Delle Fave, A., & Accardi, R. (2021). The relationship between post-traumatic stress and positive mental health symptoms among health workers during COVID-19 pandemic in Lombardy, Italy. Journal of affective disorders, 280, 1-6.‏

Corey L. M. Keyes. (2002). The Mental Health Continuum: From Languishing to Flourishing in Life. Journal of Health and Social Behavior, 43(2), 207–222. https://doi.org/10.2307/3090197

Seligman, M. E. P. (2010). Flourish: Positive psychology and positive interventions. The Tanner lectures on human values (pp. 1–243). Ann Arbor: University of Michigan Press.

https://www.nytimes.com/2021/04/19/well/mind/covid-mental-health-languishing.html

https://www.betterup.com/blog/what-is-languish-how-to-flourish